תגובת המשיב (התובע) לבקשת המבקשים (הנתבעים) למחיקה על הסף בטענת פורום לא נאות

Transkript

1 בפני כבוד השופטת ששונה אלמגור בבית המשפט המחוזי בתל אביב המבקשים: 1. (הנתבעים) עיזבון המנוחה ג'ורג'ט לאווי מאיר (תושב קליפורניה ארה"ב) רוברט מאיר עיזבון המנוחה פרח מחלב ז"ל דרכון ארה"ב ונסה מחלב (תושבת ניו יורק ארה"ב) לילי מחלב (תושבת ניו יורק ארה"ב) מונה מחלב (תושבת ניו יורק ארה"ב) כולם על ידי בא כוחם עו"ד אלון שירי ו/או קארין ניב שטרית מרחוב ז'בוטינסקי 5 רמת גן טלפון: פקס: ד ג נ - המשיב: אלכס שמש דרכון בריטי (תושב בריטניה) (התובע) באמצעות עו"ד דוד מלניק מרחוב החשמל 18 תל אביב טלפון: פקס: תגובת המשיב (התובע) לבקשת המבקשים (הנתבעים) למחיקה על הסף בטענת פורום לא נאות בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום מתכבד המשיב (להלן: "התובע") להגיש תגובתו לבקשת המבקשים (להלן: "הנתבעים") למחיקת התביעה על הסף בטענות "פורום לא נאות". כפי שיפורט בתגובה זו דין בקשת הנתבעים להידחות. החלטת בית המשפט מיום להיעתר לבקשת התובע במעמד צד אחד להמצאת התביעה אל מחוץ לתחום ניתנה כדין והינה החלטה נכונה, המעוגנת בהלכות שנקבעו על ידי בתי המשפט בישראל, בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, לפיה בית משפט זה הינו הפורום הטבעי והנכון לדון בתובענה, ואין מקום לשנות מהחלטתו של בית המשפט הנכבד. כתבי בי דין הומצאו בהתאם להחלטות בית המשפט, ואין חולק על כך, לנתבעים 1-2 במקום מושבו בקליפורניה, ארה"ב לנתבעים 3-6 במקום מושבם בניו יורק, ארה"ב וכן לעו"ד ג'ימס קזאם במונטריאול, קנדה ולעו"ד יאיר בן דוד במשרדו בתל אביב, ישראל. כמפורט בתגובה זו הנתבעים לא עמדו בנטל הנדרש מהם להוכיח כי קיים פורום חלופי מוסמך, אשר באופן ברור ומובחן מתאים יותר לדון בתובענה שעניינה אכיפת הסכמים ביחס למקרקעין המצויים בישראל. על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הבקשה ולחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. ואלו נימוקי התגובה: 1

2 תוכן עניינים הערות מקדמיות עיקרי העובדות תמצית הטיעון פורום בלתי נאות - המסגרת הנורמטיבית הקניית סמכות תקנה זיקות ענייניות לבית המשפט ואישיות סמכות המבוססת על זיקה לנכס מקרקעין תקנה (2) 500 ו (3) העדר פסיקה מכוחה בוטלה המצאה אל מחוץ לתחום ביחס לתביעת אכיפה בנוגע לקרקע בישראל...9 הימנעות בתי המשפט מנטילת סמכות ביחס לקרקע זרה התייחסות לפסקי הדין שאוזכרו בבקשה למחיקה זיקות ענייניות על הסף נוספות אכיפת חוזה והפרת חוזה תקנה (4) 500 ותקנה (5) צו מניעה ביחס למעשה שנעשה ו/או עתיד להיעשות בתחום המדינה תקנה (6) זיקות בתחומים מיוחדים - ירושה הקניית המקרקעין לנתבעים הינה בהתאם לצווי קיום צוואה שניתנו בישראל אין מניעה על פי חוק הירושה להתקשר בהסכם למכירת המקרקעין טרם ניתן צו קיום צוואה שיקול הדעת של בית המשפט נטל ההוכחה שיקולי בית המשפט מדיניות שיפוטית להרחבת סמכות בית המשפט בישראל וצמצום שיקול הדעת לשלילת סמכות לטובת פורום זר מן הכלל אל הפרט סוף רכישת הסמכות טענות הנתבעים התייחסות לטענות הנתבעים - קיומן של זיקות ענייניות לפורום הדין החל הינו הדין הישראלי כוונתם המשוערת של הצדדים בנוגע שיקולי נוחות - מקום מגורי הנתבעים מקום עריכת ההסכם כללי בישראל (Lex sius) לפורום והעדים שפת ההסכם, שפת הצדדים והיות התמורה נקובה העדר דיווח על העסקה בדולרים לרשויות המס טענת הנתבעים כי לעיזבונות המנוחים לא מונו מנהלי עיזבון בישראל והדבר דרוש לניהול התביעה...20 טענת הנתבעים כי הדין הישראלי אינו מכיר במנהל עיזבון זר וחתימתו אינה מחייבת העיזבון הנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח כי הפורום הישראלי אינו מתאים וכי קיים פורום זר מתאים בארץ...20 יותר...21 דבר

3 הערות מקדמיות 1. ראשית, העובדות פורטו בהרחבה, לפרטי פרטים, בבקשה להמצאה מחוץ לתחום והן נתמכו בתצהיר התובע. מאחר והתגובה מבוססת על העובדות המפורטות בבקשה להמצאה מחוץ לתחום להלן יפורטו העובדות בתמצית על מנת שלא לחזור שוב על העובדות הנטענות. 2. שנית, בקשת הנתבעים אינה מבוססת על עובדות נוספות, כפי שצוין בסעיף 27 לבקשה למחיקה על הסף בו נכתב כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר שכן היא מבוססת על עובדות כתב התביעה. יצוין כי הגם שאין חובה לתמוך בקשה בהתאם לתקנה 502 (ב) בתצהיר, הרי שלמעשה מונחת בפני בית המשפט הנכבד אך גרסת התובע, כפי שזו הייתה מונחת בפני בית המשפט שעה שהתיר המצאה מחוץ לתחום, וזאת כשעל הנתבעים מוטל נטל כבד להוכיח כי קיים פורום זר שהינו עדיף באופן מובהק על פני הפורום הישראלי. 3. שלישית, לא רק זאת אלא שגם כתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים הינו כתב הגנה סתמי ומעורפל, ונמנע במכוון מלהתייחס באופן פרטני לעובדות הנטענות בכתב התביעה, שבחלקן רלוונטיות לבקשת הנתבעים למחיקה על הסף ובכך לטשטש ככל הניתן את הזיקות של התביעה לפורם הישראלי. כתב ההגנה אינו כולל הכחשה פרטנית של עובדות כתב התביעה ואף אינו כולל הכחשה גורפת של עובדות כתב התביעה. 4. כך למשל, כתב ההגנה אינו מציג גרסה ברורה בנוגע למעורבותו של עו"ד יאיר בן דוד בפרשה. הנתבעים הצהירו מפורשות בהסכמים כי עו"ד יאיר בן דוד הוסמך לפעול עבורם לרישום הזכויות בהתאם לצווי קיום הצוואה המהווים תנאי לפי הדין הישראלי לרישום הזכויות על שם הנתבעים לשם העברתם לתובע. נראה אף כי ניתן לראות בעו"ד יאיר בן דוד נאמן לביצוע ההסכם. עו"ד יאיר בן דוד היה הרוח החיה ומי שייצג את הנתבעים וטיפל עבורם בהוצאת צווי קיום הצוואה, הוא זה שהיה בקשר עם התובע במהלך כל התקופה לאחר חתימת ההסכמים, הוא זה שייצג את הנתבעים מול התובע בכל התקופה לאחר חתימת ההסכם, נפגש עמו בישראל, התכתב עמו, וטען לאורך כל התקופה כי הליך הרישום טרם הושלם על אף שידע כי צווי קיום הצוואה כבר ניתנו ואין מניעה לרשום את הזכויות על שם הנתבעים. אין בכתב ההגנה כל הכחשה לטענת התובע כי הנתבעים נמנעו באופן מכוון מלרשום את הזכויות על שמם במטרה לסכל את הסכמי האופציה. 5. רביעית, הנתבעים טוענים בסעיף 2 לבקשה כי הם אינם בעלי המקרקעין, ולא היו הבעלים החוקיים, בעת שנערכו הסכמי האופציה. לעניין זה יצוין כי הנתבעים הינם היורשים הבלעדיים של המקרקעין והזכאים להירשם כבעלי המקרקעין מכח צווי קיום הצוואה שניתנו, כפי שהצהירו בהסכמי האופציה וכעולה מצוואות המנוחות. הסיבה היחידה לאי רישומם בלשכת רישום המקרקעין הינה הימנעות מכוונת מלעשות כן על אף שניתן היה לבצע הרישום ביחס למקרקעי לאווי, כבר ביום (כחודשיים לאחר חתימת הסכם האופציה בין הנתבע 2 לתובע) וביחס למקרקעי מחלב כבר ביום (כשנה וחודשיים לאחר חתימת הסכם האופציה בין הנתבעים 4-6 לבין התובע). הנתבעים נמנעו מלרשום את הזכויות במטרה לסכל, בחוסר תם לב, תוך יצירת מצגים כוזבים את אפשרות התובע לממש את הסכמי האופציה. 6. חמישית, בקשת הנתבעים למחיקה על הסף עניינה טענת "פורום לא נאות" ומשכך לא נדרשת בשלב הזה התייחסות לטענות הנתבעים בכתב ההגנה אלא בהתייחס לבקשה למחיקה על הסף. עם זאת יצוין, כי טענות הנתבעים כולן חסרות יסוד ובסיס עובדתי ו/או משפטי ודינן להידחות. 7. שישית, מאחר ושני הסכמי האופציה שנחתמו: האחד בין התובע לנתבע 2 והשני בין התובע לנתבעים 4-6 הינם זהים לחלוטין, למעט שמות הצדדים, הרי שההתייחסות להלן לנתבעים ולהסכמי האופציה תיעשה כמקשה אחת. היינו, בכל מקום שבו קיימת התייחסות לנתבעים ולהסכמי האופציה, אלא אם נאמר אחרת, הרי שהכוונה הינה לנתבע 2 בהתייחס להסכם האופציה שנחתם עמו ביחס למקרקעי לאווי וביחס לנתבעים 4-6 בהתייחס להסכם האופציה שנחתם עמם ביחס למקרקעי מחלב. 3

4 עיקרי העובדות 8. התובענה שבכותרת הינה תביעה שעניינה זכויות מקרקעין בישראל. 9. עילת התביעה הינה אכיפת שני הסכמי אופציה שנכרתו בין התובע, אזרח ותושב אנגליה, לנתבעים, אזרחי ותושבי ארה"ב, בנוגע למקרקעין המצויים בישראל. יצוין כי התובע מחזיק דירת ורכוש בישראל, 2 ומגיע תכופות לישראל על מנת לבקר את בני משפחתו. מגורים בישראל 1 10.הסעד המרכזי המבוקש בתובענה הוא סעד של אכיפת ההסכמים למכירת המקרקעין בישראל, שהנתבעים נמנעים במכוון לרושמם על שמם חרף צווי קיום צוואה שניתנו לבקשתם בישראל ומכוחם הם הזכאים להירשם כבעלים היחידים של המקרקעין. 11.לשם כך מתבקש בית המשפט להורות על רישום הזכויות על שם הנתבעים בלשכת רישום המקרקעין בישראל מכח צווי קיום הצוואה שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה, ולאחר מכן להעביר את המקרקעין מהנתבעים לתובע בלשכת רישום המקרקעין בישראל. כן מתבקש מינוי ב"כ התובע ככונס נכסים לשם אכיפת ההסכם. קבלת הכספים. תשלומי מיסים ועוד. 12.התובע הכיר את עו"ד ג'ימס קזאם ואחיו דוד קזאם, תושבי קנדה, שהינם קרובי משפחה של הנתבעים והם הציעו לו לרכוש שני דונם במקרקעין. לאחר מו"מ בין הצדדים נחתם הסכם מכר בין הצדדים ביום הסכם מכר בין התובע למוכר אלפרד כדורי לאוי (תושב קנדה) במשרדו של עו"ד יאיר בן דוד. ביום נחתם הסכם מכר נוסף במשרדו של עו"ד יאיר בן דוד לפיו רכש התובע 1.2 דונם נוספים ממר כדורי לאווי. 13. לאחר מכן הוצע לתובע על ידי עו"ד ג'ימס קזאם ואחיו דוד קזאם לרכוש חלקים נוספים במקרקעין, שבבעלות משפחתם המורחבת. התובע ניהל מו"מ עם ג'יימס ודוד קזאם לרכישת החלקים הנ"ל שכללו 1.6 דונם בבעלות לאו מחלב פרח ז"ל (מקרקעי מחלב), 1.6 דונם בבעלות לאוי מאיר ג'ורג'ו ז"ל (מקרקעי לאוי) ו- 1.6 דונם שהיו רשומים על שם לאוי קזאם (מקרקעי קזאם). 14.עו"ד ג'ימס קזאם ועו"ד יאיר בן דוד סיפרו לתובע, ששימש כעו"ד של המשפחה בישראל, כי היורשים של המקרקעין הגישו בקשה למתן צווי קיום צוואה בישראל וכי לאחר שיינתנו צווי קיום הצוואה ניתן יהיה להעביר את המקרקעין ליורשים-הנתבעים וכי העניין מטופל על ידי עו"ד יאיר בן דוד. לכן הוסבר לתובע כי לא ניתן בשלב הזה לחתום על הסכמי מכר עד לרישום הזכויות על שם היורשים ומשכך הוצע לתובע כי הצדדים יחתמו על הסכמי אופציה, כמפורט להלן, שניתן יהיה לממשן במועד רישום הזכויות על שם הנתבעים. 15.יצוין כי שלושת הסכמי האופציה נחתמו ביום וביום החתימה התבצעה שהתובע ועו"ד קזאם חותמים על ההסכמים במשרדו של עו"ד קזאם בקנדה והמשיבים חתמו על ההסכמים בארה"ב ועותק חתום נשלח למשרד עו" 16.בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים, הצהירו הנתבע 2 והנתבעים 4-6 במבוא להסכמים, כי הם המוטבים היחידים להיות הבעלים של הרכוש שהיה בבעלות אמם המנוחה (1.6 דונם בבעלות אמו של הנתבע 2 ו- 1.6 דונם בבעלות אמן של הנתבעות 4-6) וכי מר יאיר בן דוד, עורך דין (עו"ד ישראלי ד.מ.), קיבל הוראה מהנתבעים לרשום את הרכוש על שם כל אחד מהיורשים, רישום הנדרש על פי החוק הישראלי לפני כל העברה של הרכוש. 17.הנתבע 2 והנתבעות 4-6 הצהירו במבוא להסכם כי הסכימו, בתוקף היותם מפרקי העיזבון של אמם המנוחה ובאופן אישי, לכרות הסכם זה בנוגע לרכוש וכי הם פועלים לקבלת צווי קיום צוואה לשם העברת המקרקעין לשמם, באמצעות עו"ד יאיר בן דוד, (שהינו עו"ד ישראלי), 18.כן הצהירו הנתבעים כי הסכימו, בתוקף היותן מפרקי העיזבון של האם המנוחה ובאופן אישי, לכרות הסכם זה בנוגע לרכוש; 19.בנוסף קובע ההסכם, בין היתר, את ההוראות הבאות: כפי שצוין בהודעה שהוגשה לבקשת בית המשפט הנכבד מיום בנוגע למקום מגוריו של התובע. כמפורט בכתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט ובתצהירים התומכים בהם.

5 א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. סעיף 1 להסכם האופציה נקבע כי בתמורה להפקדת מקדמה בסכום של $10, דולר ארה"ב (להלן: "המקדמה"), הנתבעים, כמפרקים וכבעלים המוטבים, מעניקים בזה לתובע אופציה לרכוש את הרכוש בסכום של $625, דולר ארה"ב לדונם; בהתאם לסעיף 2 להסכם המקדמה תשולם ל- De Granpre Chait בנאמנות (להלן: ("DGC" בתוך עשרה (10) ימי עסקים מחתימת מסמך זה, ו- DGC תפעל על פי הוראותיו של המבקש בנוגע לכל השקעות בסכום זה; בהתאם לסעיף 3 להסכם עם מימוש האופציה יופחת סכום המקדמה ממחיר הרכישה; בהתאם לסעיף 4 להסכם היה והתובע לא יממש אופציה זו לאחר שניתנה לו כראוי הודעה על הרישום, כאמור להלן, ובתוך תקופת השהות למימוש המותנית להלן, כי אז תחולט המקדמה לנתבעים ולא תעמוד להם יותר כל זכות, טענה או פעולה כלשהי כנגד התובע בנוגע להחלטתו שלא לממש את האופציה על פי הסכם זה; בהתאם לסעיף 5 להסכם נקבע כי לאחר שיושלם הרישום, הנתבעים ימציאו על כך הודעה בכתב למבקש, ואז יעמדו למבקש שלושים (30) ימים על מנת לממש את האופציה לרכישת הרכוש המוענקת לו בהסכם זה; בהתאם לסעיף 6 להסכם סגירת העסקה על העברת הרכוש תתבצע כולה במשרדו של יאיר בן דוד (עו"ד ישראלי שמשרדיו בישראל ד.מ.), בתוך שלושים (30) ימים ממימוש האופציה; בהתאם לסעיף 7 להסכם לאחר שהמבקש יקבל הודעה על הרישום, ואם הוא לא יודיע לנתבעים בתוך תקופת שלושים (30) הימים האמורה על כוונתו לממש את האופציה, כי אז תפקע האופציה ו- DGC תשלם את המקדמה לנתבעים, ולתובע לא יהיו עוד זכויות לגביה על פי הסכם זה; בהתאם לסעיף 8 להסכם נקבע כי מבלי לפגוע באמור לעיל, העניק התובע לנתבעים, אופציה לחייב אותו לרכוש את הרכוש כולו במחיר של $625, דולר ארה"ב לדונם. בהתאם לסעיף 9 להסכם אופציה זו עומדת לנתבעים בתנאי שהרישום יבוצע עד 31 באוגוסט 2011, וכי הודעה כדין ניתנה לתובע; הוראות סעיפים 5 ו- 6 לעיל יחולו בשינויים המחויבים; 20.מהמקבץ לעיל עולה באופן הברור ביותר כי מעבר לקיומה של זיקה עניינית הנובעת ממקום הימצאות המקרקעין בישראל הרי שברור היה לצדדים ובוודאי לנתבעים כי הפורום לדון בסכסוך הינו בית המשפט בישראל וכי גם הדין החל הוא הדין הישראלי. זאת ניתן ללמוד הן מהצהרתם המפורשת של הנתבעים בהסכמים בדבר הצורך במתן צו קיום צוואה ורישום הזכויות על שמם על מנת שניתן יהיה להמשיך בביצוע העסקה בהתאם לדין הישראלי, הן מעצם מינויו של עו"ד ישראלי לצורך ביצוע הרישום ומתן הוראות לעורך הדין לשם ביצוע ההסכם, והן בשל הקביעה כי עם מימוש האופציה ייחתם ההסכם במשרדו של עו"ד יאיר בן דוד בישראל. כמו כן החלת הדין הישראלי אף נובע מכללי המשפט הבינלאומי מכוחו מוחל דין מקום המקרקעין. 21.לאחר החתימה על הסכמי האופציה בחודש ספטמבר 2010 התעדכן התובע באופן תדיר אצל עו"ד יאיר בן דוד בנוגע למצב רישום הזכויות. כפי שפורט בהרחבה בבקשה להמצאה מחוץ לתחום עו"ד יאיר בן דוד טען במשך תקופה ארוכה כי ההליכים צפויים להתארך וכי הוא נדרש להשלמת עניינים פרוצדוראליים רבים לצורך הוצאת צווי קיום צוואה. 22.כפי שפורט באריכות בסעיפים הנתבעים ועו"ד יאיר בן דוד יצרו מצג כוזב לפיו ההליכים להוצאת צווי קיום צוואה לא הסתיימו ומשכך לא ניתן לרשום את הזכויות על שם הנתבעים. 5

6 23.בדיעבד התברר כי ביחס לעיזבון המנוחה לאווי ניתן צו קיום צוואה כבר ביום וביחס לעיזבון מחלב ניתן צו קיום צוואה כבר ביום וכי למעשה לא הייתה מניעה לרשום את הזכויות במקרקעי לאווי על שם הנתבע 2 בחלוף חודשיים מהמועד בו נחתם הסכם האופציה עמו וכן לא הייתה מניעה לרשום את הזכויות במקרקעי מחלב על שם הנתבעים 4-6 וזאת בחלוף שנה וחודשיים מיום חתימת ההסכם ואולם הנתבעים נמנעו מלרשום את הזכויות ואף יצרו מצגים כוזבים כלפי התובע, הטעו והסתירו מהתובע את המצב לאשורו במטרה לסכל את מימוש הסכמי האופציה. 24.הנתבעים באמצעות ע"ד יאיר בן דוד "משכו" את הזמן במטרה להתיש את התובע ולגרום לו להתייאש ולוותר על הסכמי האופציה, נתנו לתובע תשובות מעורפלות ו/או לא ענו כלל ובשלב מסוים החלו להציע לתובע, באמצעות עו"ד יאיר בן דוד, לוותר על הסכמי האופציה בתמורה לתשלום שכן לטענתם הליך הרישום עשוי להימשך עוד זמן רב וממילא הנתבעים אינם מעוניינים למכור את הקרקע גם כאשר ניתן יהיה לרשום את הזכויות על שם הנתבעים. 25.בשלהי שנת 2014, לאור התנהלות הנתבעים, התעורר בלב התובע חשש ממשי וכבד כי הנתבעים מעכבים במכוון את רישום הזכויות על שמם וזאת על מנת לסכל את הסכמי האופציה. 26.בעקבות פנייתו לח"מ התברר כי אכן צווי קיום הצוואה ניתנו כבר בשנת 2010 וב כפי שפורט לעיל וכי לא הייתה כל מניעה לרשום את הזכויות על שם הנתבעים. 27.לאחר שהבין התובע כי הולך שולל על ידי הנתבעים וכי אין כל נכונות לקיים את הסכמי האופציה הוגשה תובענה זו. תמצית הטיעון 28.כפי שיפורט להלן בהרחבה בית המשפט בישראל הינו הפורום הטבעי והמתאים באופן מובהק לדון בתובענה שלו והינו בעל מירב הזיקות המהותיות לדון בסכסוך בין הצדדים: התובענה עניינה אכיפת הסכם מקרקעין בישראל, למתן צווים לביצוע פעולות של רישום זכויות מכח צווי קיום צוואה בישראל להעברת הזכויות מהמנוחים לנתבעים בישראל וכן למתן צווים להעברת הזכויות מהנתבעים לתובע, אכיפת הסכמי אופציה בשל הפרת התחייבות שמקום ביצועה בישראל (רישום הזכויות על שם הנתבעים כתנאי למימוש האופציה) וכן מתן צווי מניעה זמניים. הדין החל הינו הדין הישראלי, הן מכח האמור בהסכמי האופציה, מהותו של ההסכם והוראות הדין הישראלי והמשפט הבינלאומי. 29.העובדה כי הסכמי האופציה עניינם מכירת מקרקעין בישראל, הכוללים הצהרה בדבר נקיטת הליכים למתן צווי קיום צוואה והעברת הזכויות לשם הנתבעים ומינוי עו"ד ישראלי לשם שיפעל לשם כך, כשהסכמי האופציה קובעים כי מועד מימוש האופציה הינו המועד בו יירשמו המקרקעין על שם הנתבעים והקביעה כי החתימה על הסכמי המכר ייעשו אצל עו"ד יאיר בן דוד בישראל, מעידים כי ציפיית הצדדים הייתה כי ככל שיתנהלו הליכים בין הצדדים הרי שהם יתנהלו בישראל. 30.הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה בנוגע לאי נאותות הפורום בישראל וקיומו של פורום זר ואשר באופן ברור, מובחן ומשמעותי מתאים יותר לניהול התביעה מאשר הפורום הישראלי. 31.עיקר טענת הנתבעים מסתמכת בעיקרה על היות הנתבעים תושבי ארה"ב ועל הטענה כי החתימה על ההסכם נעשתה בקנדה. אלא שבכך לא די. בהתאם לפסיקה, כיום, במאה העשרים ואחת, שיקולי נוחות כשלעצמם אינם מהווים שיקול מהותי בקביעת הפורום הנאות הגם שגם לעניין זה לא קיימת עדיפות מובהקת לנתבעים לנוכח העובדה שהתובע הינו תושב אנגליה המבקר מעת לעת בישראל ועו"ד יאיר בן דוד, שהינו עד חיוני, מתגורר בישראל. בנוסף הנתבע 1 מתגורר בקליפורניה (מרחק שש שעות טיסה מניו יורק). 6

7 32.כמו כן מידת האפקטיביות של פסק דין כמבוקש בתובענה, נוטה בבירור לטובת הפורום בישראל שכן הוא כרוך בביצוע פעולות שונות להסדרת הרישום בלשכת רישום המקרקעין, לשם רישום הזכויות על שם הנתבעים בהתאם לצווי קיום הצוואה והעברתם לאחר מכן לשם התובע. פעולות אלו מצריכות מידה רבה של פיקוח שבית משפט במדינה זרה יתקשה לבצעם. 33.פסק הדין שיינתן בישראל בעניין המקרקעין ניתן יהיה למימוש מיידי בישראל ללא צורך באכיפת פסק חוץ והנתבעים לא הוכיחו כי פסק דין בפורום זר אחר יהיה ניתן לאכיפה בישראל. 34.בנוסף, במסגרת התובענה אושר צו מניעה זמני, שנועד למנוע הברחת נכסים לשם הבטחת ביצוע פסק הדין, כאשר האפשרות למתן סעד זמני על ידי פורום זר ביחס למקרקעין בישראל אינה ניתן לביצוע באופן מעשי. 35.הנתבעים אף לא הוכיחו קיומו של פורום מובהק זר אחר שעדיף באופן ברור ומובהק על הפורום הישראלי ושפסק הדין שיינתן על ידו יהיה אפקטיבי לשם אכיפת ההסכם לרכישת מקרקעין בישראל ובכלל זה שניתן יהיה לאכוף את פסק הדין בהתאם לסעיף 6 (א)( 3 ) לחוק אכיפת פסקי חוץ,תשי"ח 1958 אם הוכח לבית המשפט ש"הפסק ניתן על ידי בית משפט שלא היה מוסמך לתיתו על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי החלים בישראל". כך בהתאם להלכת מוזמביק אין ליתן פסק דין לאכיפת הסכם ביחס למקרקעין זרים. 36.כן לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי בית-משפט בניו-יורק או בקנדה קנה סמכות להכריע בסכסוך מקרקעין המצויים בישראל; כך בפרשת עבאדה, בה נטען כי הפורום הנאות בתובענה ביחס למקרקעין בישראל הינו ארה"ב בשל העובדה שבעלי הדין והעדים מצויים בניו יורק נקבע בהסתמך על חוות דעת כי "אין זה מנוהגו practice) (it is not של בית- משפט בניו-יורק להחליט בנושא זכויות קניין במקרקעין המצויים מחוץ למדינת ניו-יורק. חוות-דעת זו עולה בקנה אחד עם הכלל במשפט הבינלאומי הפרטי הנוהג בישראל, ולפיו הסמכות לדון במקרקעין קנויה לפורום של מקום המקרקעין (ה- situs של המקרקעין), קרי, בענייננו: לבית המשפט בישראל. ראה והשווה: דייסי ומוריס, בספרם הנ"ל, כרך 2, בעמ' 945 ואילך. ואם בית-משפט בניו-יורק לא קנה סמכות לדון במגרש המריבה, כיצד ניתן להעלות על בית המשפט בישראל כי "פורום בלתי נאות" הוא?" הנתבעים לא ציינו מהו הפורום הטבעי שהינו עדיף באופן מובהק על פני הפורום הישראלי. האם הפורום הקנדי, הפורום של בתי המשפט בניו יורק ארה"ב או הפורום של בתי המשפט בקליפורניה ארה"ב. פורום בלתי נאות - המסגרת הנורמטיבית הקניית סמכות לבית המשפט 38.כדי לכונן סמכות על הנתבעים שאינם נמצאים בשטח המדינה יש צורך לקבל היתר אינדיווידואלי להמציא להם מסמכים מחוץ למדינה. ההיתר הינו אינדיווידואלי והוא ניתן על יסוד זיקה מוגדרת לישראל ומתן ההיתר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. 39.תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי מונה רשימת זיקות, המהווה רשימה סגורה, שבהתקיימן רשאי בית המשפט להתיר המצאה אל מחוץ לשטח המדינה. מסגרת הדיון שמתווה תקנה 500 בבקשה להמצאה מחוץ לתחום הינה שעל התובע להראות את הזיקה שיש בכוחה לבסס מתן היתר מכח תקנה 500, שיש לו לכאורה עילה טובה וכי ישראל הינה פורום נאות לדון בתובענה. בקשה להמצאה מחוץ לתחום מוגשת במעמד צד אחד ועל התובע לגלות בתם לב כל עובדה רלוונטית לבקשה. 7 3 עא 45/90 שמעון עבאדה נ' תקווה עבאדה פ"ד מח( 2 ) 77

8 40.משנרכשה סמכות בינלאומית לדון בתובענה מכח אחת החלופות של תקנה 500, שאלת הפורום כבר אינה חלק מרכישת הסמכות אלא הופכת לעניין של הימנעות מהפעלת סמכות שכבר קיימת 4 המבטאת הלכה פסוקה, ועולה בקנה אחד עם הלכות בית המשפט העליון, שגם בהן ניתן לראות מגמה של פיחות במעמדה של הסמכות הבינלאומית. 5 תקנה זיקות ענייניות ואישיות 41.הזיקות המנויות בתקנה 500 הן זיקות אישיות מחד גיסא וזיקות ענייניות מאידך גיסא והיא מבוססת על המשפט האנגלי. 42.זיקות אישיות עניינן בין היתר בקשת סעד כנגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה [תקנה 500(1)] 6 ; זיקה אישית נוספת המקובלת בכל שיטות המשפט, נוסף על מושב ומגורים, הינה זו המבוססת על הסכמה אלא שזו לא מצוינת בתקנה 500 במפורש כפי שזו הוספה בחקיקה באנגליה תקנה 500 מונה כמה זיקות ענייניות למדינה המספיקות, כל אחת לחוד, כדי לבסס בקשת היתר להמציא הזמנה לנתבע מחוץ לתחום המדינה: הימצאותו של נכס נשוא הדיון במדינה; זיקה בין חוזה נשוא התביעה למדינה; התנהגות שהיא נשוא התביעה המדינה; התדיינות המתקיימת במדינה. 44.זיקות ענייניות אלו אינן מתחשבות לרבות בזהות הצדדים לדיון והן מקנות סמכות לדון רק בעניין שעל יסודו ניתן ההיתר. סמכות המבוססת על זיקה לנכס מקרקעין תקנה (2) 500 ו- 500 (3) 45.שיטות משפט רבות מבססות סמכות בינלאומית על זיקה לנכס. 46.במשפט הישראלי די בהימצאותו של נכס מקרקעין בישראל (להבדיל מנכס שאינו מקרקעין) כדי להקנות סמכות לבקשה להמציא הזמנה לנתבע מחוץ למדינה. תקנה (2) 500 עוסקת במצב שבו "נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה" ותקנה (3) 500 עוסקת במצב שבו "מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה". 47.המגבלה המרכזית השוללת מבתי המשפט סמכות שיפוט לדון בתביעות בקרקע זרה באה לידי ביטוי בתפיסה שהסמכות לדון בקרקע היא סמכות ייחודית של המדינה שבה היא נמצאת. הרציונל הינו שראוי שרק המדינה בו מצויה הקרקע תכריע בגורלה. הכרעה על ידי פורום זר נתפסת כפגיעה בריבון המקומי. כמו כן נטען כי הכרעה בנוגע לקרקע צריכה להתקבל במקום הימצאה משום שהיא מחייבת ידע ומומחיות מקומיים מיוחדים ולעיתים בדיקות של מסמכים מקומיים. כמו כן נטען כי ההכרעה ממילא ניתנת לאכיפה רק במדינה בה נמצאת הקרקע ולפיכך אין מדינה אחת יכולה לצוות על רשויות של מדינה כיצד לנהוג בתחומה שלה ומצד אחר לא ראוי שהמדינה תכריע בעניין שהיא לעולם לא תוכל לאכוף תקנות (2) 500 ו- (3) 500 הן היחידות המבססות היתר המצאה מחוץ לתחום בהתבסס על זיקה לנכס המדינה ומהווה את הבסיס הכללי היחיד בישראל לנטילת סמכות גברא על יסוד זיקה נכסית ובוודאי כאשר מדובר בזכות חפצא rem) ;(in העניין שבשלו זיקה זו יכולה לבסס מתן היתר המצאה הוא הקרקע נשוא הדיון; ההצדקה לנטילת הסמכות מצויה בזיקת המדינה לקרקע נשוא הדיון וזאת לצורך תביעה הקשורה לקרקע. מדובר בסמכות מיוחדת ועל כן אין חשיבות לזיקה שבין הצדדים לקרקע ואין חשיבות לזהות הצדדים או לזיקתם למדינה רע"א Franz Lang 9141/00 נ' ירון מרכס ואח' פ"ד נו (1), סטיבן גולדשטיין וערן טאוסיג, הפחתה במעמד שאלת הסמכות בבתי המשפט הכלליים, עלי המשפט ג תשס"ג בעמוד זיקות אישיות נוספות מצויות בתקנה 500 ( 8 א) ותקנה (9); ע"א 460/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' BODSTRAY CO. LTD פד נח (2) סיליה וסרשטיין פסברג, משפט בינלאומי פרטי, כרך א בעמוד

9 העדר פסיקה מכוחה בוטלה המצאה אל מחוץ לתחום ביחס לתביעת אכיפה בנוגע לקרקע בישראל 49.מעיון בפסיקה לא נמצא פסק דין אחד שבו בוטלה המצאה מכוח תקנה (2) 500 ו/או תקנה 500 (3) בהתייחס לתביעה במקרקעין בישראל בכלל ואכיפת הסכם בנוגע למקרקעין בישראל בפרט אך נמצאו החלטות לדחיית בקשות לביטול. 9 מנגד ניתן למצוא החלטות רבות, כדבר שבשגרה כאשר עניינה של התובענה בהן ניתנו החלטות להמצאה מחוץ לתחום מכח תקנות (2) הינו מקרקעין בישראל. הימנעות בתי המשפט מנטילת סמכות ביחס לקרקע זרה 50.כמו כן קיימים מספר פסקי דין בהם נמחקה התביעה בשל טענת פורום לא נאות כאשר מדובר היה בתביעה לאכיפת זכות במקרקעין שעניינה מקרקעין המצויים מחוץ לישראל. כך למשל בעניין מרקורי 11 בו נקבע כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הטבעי לדון בתביעה שכן עניינה אכיפת תביעה חפצית לאכיפת זכות במקרקעין בפולין. בית המשפט אף הדגיש בין היתר את הקושי של בית המשפט בישראל לאכוף הליכים רישומיים ביחס לקרקע זרה. ולפיה 51.זאת הגישה בפסיקה שקבעה כי העיקרון הכללי שגובש בפרשת מוזמביק האנגלית 12 למדינה אין סמכות לדון בקרקע מחוץ לישראל וזאת בשל העדר אפקטיביות של צו ישראלי בכפוף למספר חריגים. 52.גישה זו של בתי המשפט מבטאת את העמדה כי תביעות במקרקעין ובמיוחד כשעניינם אכיפה ו/או הסדרת רישום של זכויות במדינה זרה הרי שמוקנית לבית המשפט במדינה בו מצוי המקרקעין הסמכות הייחודית לדון בתובענה או לכל הפחות יש לראות בפורום בו מצוי המקרקעין כפורום הטבעי בעל הזיקה החזקה ביותר לעניין הנדון. חריג לכך ניתן למצוא אולי במקרים בהם הזיקה למקרקעין הינה פחותה כגון כאשר מדובר בתביעה כספית לתשלום פיצויים בשל הפרת הסכם הנוגע למקרקעין. במקרה כזה אפשר וההכרעה בסכסוך ומתן סעד כספי אינו בהכרח חייבת להתברר במקום הימצאות המקרקעין. התייחסות לפסקי הדין שאוזכרו בבקשה למחיקה על הסף 53.יצוין כי כל פסקי הדין שאוזכרו בבקשה למחיקה על הסף אינם ישימים לענייננו. אף לא אחד מפסקי הדין שאוזכרו אין עניינו בתביעה לאכיפת הסכם במקרקעין בישראל ואף לא תביעה שעניינה אחר והנוגעת למקרקעין בישראל. המכנה המשותף לכל פסקי הדין הוא שעניינן סכסוך כספי כשלא קיימות כל זיקה עניינית ממשית לישראל ואף הזיקות האישיות מצביעות על פורום זר ומתאים יותר לדיון בתובענה. 54.בעניין כלל חברה לביטוח [נספח 1 לבקשת המחיקה] נדונה תביעה כספית בגין נזקים למכונת דפוס, בעת הובלתה בים, והבקשה להמצאה מחוץ לתחום מכח תקנה (10) 500 נגעה לאחת הנתבעות: חברה שמאית שמקום מושבה בבלגיה. בעניין וויליאם נייגל [נספח 2 לבקשת המחיקה] נדונה תביעה של איש עסקים אנגלי כנגד חברה גרמנית לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם בע"פ שנכרת בין הצדדים בלונדון לביצוע השקעות בישראל. 9 9 תמש פלוני נ' אלמוני בו נידון סכסוך בין 4 אחים ביחס למקרקעין בישראל שנרשמה על שם חברה ואדוזית. המשיבים, תושבי ישראל, הגישו תביעה כנגד שני אחים, תושבי ארה"ב והחברה הואדוזית שמניותיה למוכ"ז לאכוף את רישום הקרקע על שם הצדדים על מנת למנוע מכירת המניות והברחת המקרקעין. נפסק בין היתר כי הפורום הישראלי מתאים בשים לב למקום הימצאות המקרקעין, עורך הדין שטיפל ברכישת נכסי המקרקעין מתגורר בישראל, פסק הדין שיינתן בישראל בעניין המקרקעין ניתן יהיה למימוש מיידי בישראל ללא צורך באכיפת פסק חוץ. 10 מחיפוש בנבו נמצאו החלטות המתירות המצאה מכוח תקנה (2): 500 (ת"א) 1200/07 הפ (ת"א) שלמה הנדל נ' יעקב שפירא; הפ (מרכז) איל ורטהימר נ' פאני כהנה; תא(ת"א) דוברבקה פרייברגר נ' אברהם יהושע ברוידה; תא (מרכז) מדינת ישראל נ' אברהם א. רוזן; הפ (מרכז) יעל אלעזרוב נ' יצחק כהן בנג'יו (תק' (2)-(5)); 500 הפ (ת"א) אביבה בייגל נ 'עזבון המנוחים יוליוס לנק והרמינה לנק; תא (רח') רבקה שליין נ 'ליסטר פרנסיס; תא (חי') נימר ג'רוס נ 'חלים ג'רוס; תא (פ"ת) יוסף ברא"ז ו- 14 אחרים נ 'הושעאל לוי; 11 ת"א (תל-אביב-יפו) אלפונסו נחום נ'.E.M.A. Mercury Investments Ltd British south Africa Co. v. Compannhia de Mozambique [1893]] 12

10 55.ההמצאה בוצעה באמצעות מסירה בעת שמנהל הנתבעת ביקר בישראל ולא בהתאם לאחת החלופות שבתקנה 500.למעשה לא הייתה קיימת כל זיקה לישראל למעט הטענה שהנתבעת התחייבה לבצע השקעות בישראל; 56.בעניין פינגרר [נספח 3 לבקשת המחיקה] נדונה תביעה כספית לתשלום דמי תיווך שלטענת התובעים, אזרחי ארה"ב, מגיעה להם מעת הנתבעים, אזרחי ארה"ב ואיי קיימן, בגין עסקה של מכירת מניות השליטה בבנק דיסקונט בישראל. לא רק שהתביעה אינה עוסקת בתביעת נכס מקרקעין בישראל אלא שעניינה הינו תשלום דמי תיווך בגין מתן שירות של יצירת קשר (שידוך) בין שני גורמים אמריקאים שנטען כי חברו יחד לרכישת גרעין השליטה בבנק דיסקונט. יצוין כי טענתו של ב"כ הנתבעים בבקשה כי קיומו של נכס מקרקעין בישראל אין בו די כדי להביא למסקנה כי הפורום הנאות ייקבע על פי מקומו הגיאוגרפי של הנכס וזאת בהסתמך על הערת אגב בפסק הדין אין לה על מה לסמוך. ראשית, מקריאת הפסקה בכללותה ספק אם לכך התכוון בית המשפט ונדמה שכוונתו הייתה כי גם אם היה מדובר בעסקת תיווך הנוגעת למכירת נכס בישראל ולא ליצירת חיבור בין שני גורמים אמריקאים עדיין לא היה בכך כדי ליצור זיקה מהותית בין ישראל לסכסוך; שנית, כפי שפורט לעיל יתכנו מצבים בהם קיים סכסוך הנוגע למקרקעין בישראל אך הוא אינו יוצר זיקה מהותית בין ישראל לסכסוך וזאת מקום שמדובר בתביעה כספית לתשלום פיצויים וכיו"ב. 57.מובן כי לא ניתן לומר כי תביעה לאכיפת הסכם ביחס למקרקעין בישראל ובכלל זה מתן צווים לרישום הזכויות על שם היורשים בהתאם לצווי קיום צוואה שניתנו בישראל ולאחר מכן העברתם לתובע אינם יוצרים זיקה מהותית בין הסכסוך לישראל. 58.בעניין ד"ר אילן שדה [נספח 4 לבקשת המחיקה] נדונה בין היתר בקשה למחיקת תביעה על הסף בטענת פורום לא נאות. התביעה בעניין הפרת זכויות יוצרים בשל פרסום הוגשה בין היתר על ידי התובע, מדען תושב ישראל, כנגד נתבעים 2 ו- 5 שמקום מושבם בניו יורק. גם במקרה זה אין מדובר בתביעה הנוגעת למקרקעין בכלל ולאכיפת הסכם שעניינו מקרקעין בפרט. זיקות ענייניות נוספות אכיפת חוזה והפרת חוזה תקנה (4) 500 ותקנה (5) זיקות ענייניות נוספות הינן אלו הקבועות בתקנה (4) 500 העוסקת במצב בו התובענה הינה לאכוף חוזה בין היתר כשחלים עליו דיני מדינת ישראל; תקנה (5) 500 העוסקת בהפרת חוזה בתחום המדינה ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה. לעניין זה נפסק כי "כאשר ההפרה מתבטאת באי ביצוע, די בכך שרק חלקו של החוזה אמור להתבצע ע"י הצד... בתחום השיפוט המקומי, וחלק זה לא בוצע". 13 כאשר תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - אין חשיבות היכן נערך החוזה והאם נלוותה להפרה גם הפרה מחוץ למדינה אשר שללה את האפשרות לקיים חלק מהחוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה. 60.בענייננו, הימנעות הנתבעים לרשום את הזכויות בלשכת רישום המקרקעין בישראל בהתאם לצווי קיום הצוואה שניתנו בישראל במטרה לסכל את הסכמי האופציה מהווה הפרה של הסכמי האופציה בתחום המדינה וזאת כאשר הנתבעים נמנעים מהשלמת רישום הזכויות. צו מניעה ביחס למעשה שנעשה ו/או עתיד להיעשות בתחום המדינה תקנה (6) תקנה (6) 500 שנוגעת להזמנת הנתבע הנעדר מהמדינה כדי שניתן יהיה להוציא כנגדו צו מניעה ביחס מעשה שעשה או עומד לעשות בתחום המדינה; תקנה (7) 500 עוסקת במעשה או מחדל בתחום המדינה; רע"א 4501/05 פרשת דה לקס תק-על (4), ,

11 ד( זיקות בתחומים מיוחדים - ירושה 62.סעיף 136 לחוק הירושה התשכ"ה 1965 קובע כי "בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל". הסעיף עוסק בזכות לדון בירושתו של אדם. זוהי סמכות להוציא צו ירושה וצו קיום צוואה ולעשות כל מה שנחוץ לכך. תחום הירושה נתפס כתחום בעל מאפיינים אישיים וקניינים כאחד לפיכך הזיקה הנכסית שיכולה לבסס סמכות לדון בירושתו של אדם שאינו תושב ישראל בעת מותו הינה שהניח אחריו נכסים בישראל ולפיכך הדרך היחידה בה ניתן לממש את הנכסים שהשאיר תושב זר בישראל הינה באמצעות הליך ירושה ישראלי. הקניית המקרקעין לנתבעים הינה בהתאם לצווי קיום צוואה שניתנו בישראל 64.יצוין, כי בענייננו, הנתבעים היו מודעים היטב לעובדה כי לצורך העברת המקרקעין נשוא תובענה זו הם נדרשים להגיש בקשה לצו קיום צוואה בישראל והדבר הוצהר במפורש בהסכמי האופציה. הנתבעים אף הצהירו כי הליך זה דרוש על מנת שניתן יהיה לבצע את העברת הנכס משמם. בתחילה הוצאת צו קיום צוואה להעברת הנכס לשמם, בהיותם היורשים היחידים של המקרקעין, ולאחר מכן העברת המקרקעין לשם התובע. כן הצהירו הנתבעים כי הם פועלים לשם הוצאת צווי קיום צוואה ולשם כך הורו לעו"ד יאיר בן דוד לפעול להוצאת צוו קיום צוואה. 65.ב"כ הנתבעים טועה ומטעה בקביעתו כי התובענה מתייחסת לעיזבונות זרים בארה"ב ובקנדה. בהתאם להסכמי האופציה התחייבו הנתבע 2 והנתבעים 4-6 להעביר את הזכויות במקרקעין, בהיותם היורשים הבלעדיים של המקרקעין. 66.הבקשות למתן צווי קיום צוואה הוגשו על ידי הנתבעים בישראל שכן לבית המשפט בישראל הסמכות הייחודית ליתן צווי קיום צוואה בנוגע למקרקעין בישראל. צווי קיום הצוואה ניתנו בישראל ואין כל רלוונטיות לצווי קיום הצוואה שניתנו בארה"ב ובקנדה בנוגע לעיזבון המנוחות ואין גם כל רלוונטיות למינויים של מנהלי העיזבון בארה"ב ובקנדה. מכוחם של צווי רישום הצוואה שניתנו בישראל, ומכוחם בלבד, זכאים הנתבעים להירשם כבעלי המקרקעין בישראל. 67.עוד יצוין כי במסגרת צווי קיום הצוואה שניתנו בישראל לא מונו מנהלי עיזבון וגם אין צורך בכך שכן בהתאם לצווי קיום הצוואה זכאים הנתבעים להירשם כבעלים הבלעדיים של המקרקעין. 68.בהקשר הזה יצוין כי גם טענתם הסתמית של הנתבעים בכתב ההגנה כי רכוש הנתבע 1 ורכוש הנתבעים 4-6 אינו מוקנה לנתבעים אלא נותר בנאמנות הינה טענה חסרת בסיס הגובלת בניסיון הטעייה חמור של בית המשפט הנכבד, וזאת בלשון המעטה. 69.הנתבעים הינם המוטבים והזכאים להירשם כבעלים של המקרקעין בהתאם לצוואות המנוחות שביחס אליהם ניתנו צווי קיום צוואה בבית המשפט למשפחה ברמת גן וכפי שהצהירו הנתבעים במבוא להסכמי האופציה. בעניין זה תוגש חוות דעת מתאימה ככל שהדבר יידרש במסגרת ניהול ההליך. אין מניעה על פי חוק הירושה להתקשר בהסכם למכירת המקרקעין טרם ניתן צו קיום צוואה 70.עוד יצוין כי בהתאם לסעיף 7 (א) לחוק הירושה "לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעיזבון". 71.משכך הנתבעים היו רשאים למכור את חלקם במקרקעין עוד בטרם ניתן צו קיום צוואה וזאת בניגוד לנטען בכתב ההגנה. ב"כ הנתבעים נתפס לכלל טעות בהפנותו לסעיף ( 7 לחוק הירושה הקובע כי כל עוד לא חולק העיזבון זכותו של יורש בנכס מסוים אינה ניתנת להעברה ואולם ברור כי היורשים רשאים להתקשר בהסכם למכירת חלקם במקרקעין ואין שחר לטענה כי אין תוקף להסכמי האופציה שנחתמו בין הצדדים כפי שנקבע בין היתר בפרשת נאור סיליה וסרשטיין פסברג, משפט בינלאומי פרטי, כרך א, עמוד ת"א נאור כהן ייזום והנדסה בע"מ נ' לאורה מצקר ואח' (כבוד השופטת גרסטל)

12 72.הנתבעים הינם היורשים הבלעדיים של המקרקעין, ביחס לנתבע 2 הוא היורש היחיד וביחס לנתבעות 4-6 הן היורשות היחידות של המקרקעין, כעולה מהצהרות הנתבעים בהסכם כמו גם מצוואת המנוחות שלגביהן ניתנו צווי קיום צוואה. מובן כי הנתבעים היו רשאים למכור את חלקם עוד בטרם ניתן צו קיום הצוואה אם כי היכולת לבצע את ההעברה בפועל מותנה בחלוקה וברישום הזכויות ע"ש הנתבעים. לפיכך נקבע בהסכם האופציה כי הזכות למימושה מותנה ברישום הנתבעים כבעלי הזכויות. טענת הנתבעים רק מחזקות את טענות התובע כי הנתבעים מסכלים במכוון את רישום המקרקעין במטרה למנוע את מימוש האופציה. שיקול הדעת של בית המשפט 73.המצבים המנויים בתקנה 500 מבססים להמציא מסמכים מחוץ לישראל. בנוסף על התובע להראות עוד כי יש לו לכאורה עילת תביעה טובה ושהפורום הוא פורום נאות לדון בתובענה 16 והוא מונחה על ידי הכללים בהתאם לשיקול הדעת של בית המשפט. שיקול דעת זה אינו מוחלט 17 המצטברים שפותחו לעניין זה בפסיקה. 74.באמצעות הפעלת שיקול הדעת יכולים בתי המשפט להחליט שלא להפעיל את הסמכות, משום טענות "פורום לא נאות", משום קיומה של תניית שיפוט זרה, הליך תלוי ועומד בארץ אחרת ועוד: "משהוענקה לבית המשפט סמכות לדון בתביעה, קמה לו חובה לעשות שימוש בסמכות זו. עם זאת, לכלל זה הוכרו מספר חריגים, אשר בהתקיימם עשוי בית משפט בעל סמכות לראות לנכון שלא להפעיל את סמכותו. אחד מאותם חריגים מקורו בדוקטרינת 'הפורום הלא נאות' ) Forum.(Non Conveniens לפי דוקטרינה זו, בהתעורר שאלה של ברירת מקום שיפוט בין בית משפט מוסמך בישראל לבין בית משפט זר, שאף הוא בעל סמכות בינלאומית לדון בתובענה, רשאי בית המשפט בישראל בתנאים מסוימים למחוק את התביעה שהוגשה לו כדי שזו תנוהל בפני בית המשפט הזר" בהמצאת מסמכים מחוץ לתחום השיפוט נידונה שאלת נאותות הפורום בבקשה להיתר ובבקשה לבטלה. כפי שפורט לעיל טענת פורום לא נאות דנה בשאלה אם יש להפעיל סמכות שנרכשה כדין על ידי בית המשפט והתוצאה של קבלת הבקשה הינה עיכוב הליכים ו/או מחיקת התובענה. נטל ההוכחה 76.בעבר ניתן היה להצליח בטענת פורום לא נאות אם הנתבע הצליח לשכנע את בית המשפט כי ואולם המשך ההליך גורם להטרדה וכי קיים פורום זמין ונאות יותר וכי לא ייגרם עוול לתובע 19 הגישה הגמישה שפותחה באנגליה ואומצה בישראל מאפשרת לבית המשפט לשקול בשלב הבקשה למחיקה בטענת פורום לא נאות את אותן טענות הנשקלות בבקשה להתיר המצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנה 500, אך בהיפוך הנטל, כך שעל הנתבע להראות כי קיים פורום חלופי מוסמך, אשר באופן ברור ומובחן מתאים יותר לניהול התביעה מאשר הפורום הישראלי. 77.לפיכך נטל ההוכחה בדבר היותו של הפורום הישראלי פורום בלתי נאות רובץ לפתחו של הנתבע המבקש למחוק את התביעה נגדו. על פי ההלכה הנוהגת מדובר בנטל כבד ממאזן נוחות רגיל: שומה על הנתבע לשכנע את בית משפט כי מאזן הנוחות נוטה באופן משמעותי לעבר הפורום הזר ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Co. Ltd פ"ד נj (2) 465, ברע"א 2705/09 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' Co. The lockformer פ"ד נב (1) 109, 113 קבע כבוד השופט אור כי שיקול הדעת מתייחס להפעלת הסמכות, שקמה מכח עצם קיומה של הזיקה. 18 רע"א Hecke 9810/05 נ' imcapco Limited בסעיף 10 לפסק הדין, ראו גם: בג"צ 58/13 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים (10/5/2013), בסעיף 15 לפסק הדין. 19 המ 280/57 ר' וסרשטיין ה"ש 194. רע"א Nessנ' Technologies, Inc 2450/13 ewave MD Ltd (סעיף 8 לפסק הדין;

13 שיקולי בית המשפט 78.לעניין זה יישקלו כל השיקולים המגלים זיקות לשני הפורומים על פי מבחן "מירב הזיקות": שיקולים פרטיים לעומת שיקולים ציבוריים; שיקולי מהות לעומת שיקולי נוחות; ציפיות הצדדים ואינטרסים ציבוריים ואולם פסקי הדין מבוססים על רשימה של זיקות העשויות להיות רלוונטיות לבחינת נאותות הפורום. שיקולים אלו כוללים שיקולי נוחות, אפשרות לאכוף את פסק הדין, אפשרות הגשת התביעה בפורום זר, הן מבחינת הסמכות והן מבחינת הסעדים, הדין החל ועוד. 79. כל מקרה נבחן לאור עובדותיו ורק אם תתגלה נחיתות ברורה של הפורום המקומי שכבר רכש 21 את הסמכות, תתקבל הטענה 80.סיכומה של דוקטרינת פורום לא נאות במסגרתה רשאי בית משפט שלא להפעיל סמכות שיפוט הנתונה לו - אם שוכנע כי קיים פורום זר שהוא "הפורום הטבעי" לדיון בתובענה בהתבסס על שלושה מבחנים מצטברים: מבחן מירב הזיקות, מבחן ציפיות הצדדים, ומבחן השיקולים הציבוריים "תחילה יש לבחון האם הפורום המקומי הוא 'הפורום הטבעי' או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה. מבחן זה מוכרע בהתחשב במכלול הנסיבות של המקרה. כלומר, יש לבחון מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת בין הצדדים, אליו מובילות 'מירב הזיקות' הרלוונטיות (ראו רע"א Martin.J Hecke 9810/05 נ' ;(imcapco Limited רע"א 10250/08 קציב נ' ;((ZAO raiffeisenbank שנית יש לבחון מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך; שלישית יש לשקול שיקולים ציבוריים, ובעיקר מה הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה (ראו והשוו רע"א 2737/08 דלעיל). נדמה שההבדל בין המבחן הראשון לשלישי הוא שבעוד הראשון בוחן נתונים אובייקטיבים ביחס שבין האירוע שבמחלוקת לבין הפורום השיפוטי הדרוש, המבחן השלישי הינו אמירה נורמטיבית בדבר הצורך לדון בעניין מסוים בגבולותיה של המדינה". 22 מדיניות שיפוטית להרחבת סמכות בית המשפט בישראל וצמצום שיקול הדעת לשלילת סמכות לטובת פורום זר בה נידונה בקשה לביטול המצאה שם נידונה תביעה כנגד 81.בפסק הדין שניתן בפרשת הגבס 23 יצרן מכונות אמריקאי ביחס לפגם במכונה כשלא היה מחלוקת שהדין החל הינו הדין האמריקאי, החוזה נערך בארה"ב, ההסכם היה באנגלית ונקוב בדולרים. כבוד השופט אור קבע כי המשקל שיש לייחס לשיקולי נוחות פחותה מבעבר וכי הקושי לנהל הליך בפורום זר קטן בהרבה משהיה בשל השינויים בעולם המודרני והיות העולם כפר גלובאלי ומשכך הטענה להיעתר לפורום לא נאות תלך ותקטן וכי שיקולי נוחות של הצדדים והעדים איבדו מחשיבותם על רקע השינויים באפשרויות הקומוניקציה ויכולות ההגעה ממקום למקום וכי אין להפריז במשקל שניתן לקשיי הנתבע להגיע עם עדיו לארץ אחרת. 82.לא רק זאת אלא שפסק הדין צמצם את שיקול הדעת של בית המשפט לטובת פורום זר וקבע כי הזיקות המצויות בתקנה 500 כמעט מספיקות כשלעצמן לצורך מתן היתר המצאה מחוץ לתחום. 83.פסק הדין בעניין גבס מהווה את ההלכה המנחה לאורה פועלים בתי המשפט והיא מצוטטת בכל פסקי הדין העוסקים בסוגיה זו: ע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים פ"ד מח (1) 554, 563. [רע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' INCOMACS LTD (סעיף 5 לפסק הדין]. רע"א 2705/97 הגבס א סיני (1989) נ' The Lockformer Co פ"ד נב (1) 109.

14 "לנוכח התקדמות טכנולוגית משמעותית שחלה במרוצת השנים בדרכי התקשורת והתחבורה הבינלאומיים, ותהליך גלובליזציה של העולם המודרני הנותן אותותיו גם במגזר העסקי וקשרי המסחר - נראה כי כיום מסתמנת בפסיקה מגמה של צמצום תחולתה של דוקטרינת הפורום הבלתי נאות. כך במיוחד, מקום שבו טענת הפורום הלא נאות נסמכת על הימצאותם של עדים רלוונטיים, מסמכים ואף כספים מחוץ למדינה." כן נקבע כי "יש לשאול אם ציפיותיהם הסבירות של הצדדים היו שהתביעה תידון בישראל, ואם לישראל ולשיטת המשפט הישראלית עניין אמיתי בתובענה. ודוק, אין מדובר כאן באימוצם של שיקולים מערכתיים כשיקול עצמאי לדחייתה של תובענה, ראיית הפורום בעל מרב הזיקות לעניין כפורום הטבעי אינה נובעת רק מנוחות הצדדים, אלא גם מציפיותיהם הסבירות של הצדדים ומהיכולת לנהל הליך יעיל בארץ (ראו.p 265.(Goldstein supra, at משום כך לא התייתר מבחן זה בשל הפיחות שחל במעמד השיקול בדבר נוחות הצדדים" בעניין מסיקה קובע השופט ש. לוין כי "המציאות המודרנית מחייבת אותנו שלא לייחס למבחן של מירב הזיקות, כמו גם לסוגיה של הפורום הבלתי נאות כולה, אותו משקל שייחסנו לו בעבר" לסיכום, אך מובן הוא כי לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב להלכה, הרי שבקשה למחיקת תביעה - שעניינה הוא אכיפת הסכמי אופציה למכירת מקרקעין בישראל ומתן צווים לרישום זכויות על שם הנתבעים בלשכת רישום המקרקעין בישראל בהתאם לצווי קיום צוואה שניתנו בבית המשפט בישראל ולאחריהם העברת הזכויות לשם התובע בלשכת רישום המקרקעין בישראל כאשר הסכמי האופציה קובעים מפורשות שהם נעשים ומבוצעים בהתאם להוראות הדין הישראלי דינה להידחות. מן הכלל אל הפרט רכישת הסמכות 87.עניינה של תובענה זו הינה תביעת חפצא ביחס למקרקעין במסגרתה מתבקשת אכיפת שני הסכמי אופציה לרכישת מקרקעין בישראל ובכלל זה מתן צווים לרישום הנתבעים כבעלי המקרקעין בהתאם לצווי קיום צוואה שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה ולאחר מכן העברתם לידי התובע, באמצעות מינוי כונס נכסים שידאג לקבלת התמורה, תשלום המיסים ורישום הזכויות. 88.סמכותו של בית המשפט לדון בתובענה נרכשה מכח החלטת בית המשפט לאשר בקשה במעמד צד אחד להיתר המצאה מחוץ לתחום מכח תקנה (2), (3), 500 (5) ו- 500 (6) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד בית המשפט אישר את הבקשה על יסוד העובדות שפורטו בה, שנתמכו בתצהיר התובע, ושיש בהם כדי לבסס את הבקשה להמצאה מחוץ לתחום בהתבסס על קיומן של זיקות ענייניות רבות ולאחר שהפעיל את שיקול דעתו בדבר היות הפורום הישראלי הפורום הטבעי לדון בסכסוך בין הצדדים. 24 רע"א WEST NEVADA MANAGEMENT INC 9368/11 נ' הראל בסעיף 19 לפסק הדין; רע"א ATLAS 2129/10 ESTTATES INVESTMENT B.V נ' STRONGINFO CONSULTANTS LTD ועוד. 25 [ע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah.פ"ד Servicos de Saude S/C Ltda נז( 5 ) 414, -422.(2003) ברע"א מסיקה נ' רולנס פ"ד נב (1) 817, 821 וכן שלמה לוין, תורת הפרודצורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד

15 90.הנתבעים הגישו בקשה למחיקת התביעה בטענת "פורום לא נאות". בקשתם מתבססת כולה על התשתית העובדתית, כפי שפורטה על ידי התובע, בבקשה להמצאה מחוץ לתחום ובמסגרתה הם מבקשים, למעשה, כי בית המשפט יבחן מחדש את שיקול דעתו ושייקבע כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בתובענה וכי קיים פורום זר אחר: בית משפט בארה"ב או בקנדה ומשכך ימחק את התביעה. 91.על מנת שהנתבעים יצליחו בתביעתם עליהם להראות, כמי שנטל ההוכחה מוטל עליהם, כי קיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה שהינו בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת בין הצדדים, אליו מובילות 'מירב הזיקות' הרלוונטיות; שנית יש לבחון מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך; שלישית, יש לשקול שיקולים ציבוריים, ובעיקר מה הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה. 92.שאלת הפורום המתאים, שהינו בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת בין הצדדים, אינו נבחן לפי אורכה של רשימת הזיקות לפורום זה או אחר. אין מדובר בבחינה כמותית אלא בחינה איכותית-מהותית של הזיקות, סיווגן, מתן המשקל הראוי לאותה זיקה בשים לב למחלוקת בין הצדדים, נסיבות העניין, הציפיות הסבירות של הצדדים ושיקולים של מדיניות משפטית וציבורית. טענות הנתבעים 93.תמצית טענת הנתבעים הינה כדלקמן: התובענה עניינה אכיפת הסכם מקרקעין בישראל. א. הזיקה העניינית היחידה הקושרת את הסכסוך לישראל הינה היות המקרקעין בישראל. ב. הדין החל: הינו הדין הקנדי בהתאם למקום כריתת ההסכם. ג. שיקולי נוחות: התובע הינו תושב אנגליה והנתבעים הינם תושבי ארה"ב. העדים הינם תושבי ד. ארה"ב וקנדה ולכן הפורום הזר הינו נח יותר לניהול התביעה. ציפיות הצדדים: ציפיות הצדדים היו כי הסכסוך יתברר בארה"ב או בקנדה שכן ההסכם ה. נחתם בקנדה, הוא כתוב בשפה האנגלית, הוא נקוב בדולרים ועורכי הדין של הצדדים הינם קנדיים ולא היה מעורב כל גורם ישראלי. הצדדים לא ראו בעסקה ככזו שנערכה בישראל שכן היא לא דווחה לרשויות המס. הסכסוך הינו בין חמישה תושבי חוץ המתגוררים בארה"ב ובקנדה השיקול הציבורי: ו. שהבאתם תפגע ביעילות ניהול התובענה ותכביד על הצדדים. התייחסות לטענות הנתבעים - כללי 94.כפי שיפורט להלן, הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה הרובץ עליהם על מנת להראות כי קיים פורום חלופי מוסמך, אשר באופן ברור ומובחן מתאים יותר לניהול התביעה מאשר הפורום הישראלי וכי מאזן הנוחות נוטה באופן משמעותי לעבר הדין הזר. 95.ראשית, טענות הנתבעים מבוססות כולן על התשתית העובדתית שפורטה על ידי התובע, בבקשה, כאשר חלק מהטענות מחייבות הנחת תשתית עובדתית כגון טענתם בדבר ציפיות הצדדים כי הסכסוך יתברר במקום מושבם ובמיוחד כאשר טענה זו אינה מתיישבת אם לשונם המפורשת של הסכמי האופציה; 96.שנית, טענות הנתבעים רצופות בטעויות משפטיות כפי שיפורטו להלן; 97.שלישית, הנתבעים אינם מתייחסים לזיקות המפורטות בתקנות (2), (3), 500 (5) ו- (6) 500 מכוחן רכש בית המשפט סמכות לדון בתובענה ולקיומן של זיקות ענייניות ומהותיות לתובענה בשים לב לעילת התביעה והסעדים המבוקשים. 98.רביעית, הנתבעים, לא הוכיחו קיומו של פורום חלופי מוסמך, אשר באופן משמעותי ברור ומובחן מתאים יותר לניהול התביעה מאשר הפורום הישראלי למעט טענה סתמית כי הפורום המתאים הינו בארה"ב או בקנדה. עצם העובדה שהנתבעים מציעים שתי חלופות מעידה כשלעצמה על חוסר רצינות טענתם וכי לא קיים פורום משמעותי, ברור ומובן. 15

16 99. לעניין זה הנתבעים לא הוכיחו, בין היתר, כי א. בית משפט בארה"ב או בקנדה יסכים ליטול סמכות בנוגע לתביעה במקרקעין בקרקע זרה. ראה לעניין זה. ראה לעניין זה פסק דין עבאדה (סעיף 36 דלעיל); ב. כי בית משפט בארה"ב ו/או בקנדה יכול להורות על אכיפת הסכמי האופציה, רישום הזכויות על שם הנתבעים בהתאם לצווי קיום הצוואה ולאחר מכן להורות על העברתם לתובע ובכלל זה יוכל למנות כונס נכסים ולפקח על ביצוע הרישום כאמור; ג. כי ניתן יהיה לאכוף את פסק הדין שיינתן באופן יעיל ואפקטיבי בישראל ומדוע יש הצדקה לנהל הליך בארה"ב שממילא בית המשפט שם, ככל שהיה מסכים לדון בהליך, ייזקק להוכחת הדין הישראלי, ללא יכולת לתת צווים אופרטיביים, ולאחר מכן יידרש הליך של אכיפת פסק דין זר, שלא יהיה ניתן לתתו ביחס לאכיפת זכויות ורישום זכויות במקרקעין חמישית, דרישת הנתבעים למחיקת תביעה לאכיפת הסכם מכר ביחס למקרקעין בישראל מנוגדת למדיניות המשפטית הנוהגת ולהלכות של בית המשפט העליון ובתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר לצמצום שיקול הדעת של בתי המשפט באי הפעלת הסמכות ו/או ביטולה ובמיוחד כאשר המדובר בסכסוך שעניינו אכיפת הסכם לרכישת מקרקעין ורישום זכויות מכח צווי קיום צוואה שניתנו בישראל ואין לכך תקדים בפסיקה בישראל. קיומן של זיקות ענייניות לפורום בישראל 101. רכישת סמכותו של בית המשפט נובעת בראש ובראשונה מהזיקות שפורטו בבקשה בהתאם לתקנה (2), (3), 500 (5) ו- (6) 500 המעידות על קיומן של זיקות משמעותיות לסכסוך בין הצדדים שעניינו תביעה לאכיפת הסכם לרכישת מקרקעין המצויים בתחום המדינה (תקנה (2)), 500 שמתבקשת לגביה פעולת אכיפת הסכם אופציה שנחתם בין הצדדים, אכיפת פעולת צו קיום צוואה וכן פעול רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין (תקנה (3)), 500 מתבקש סעד בקשר להפרת הסכם מקרקעין בתחום המדינה, הנובע מאי רישום הזכויות בהתאם לצווי קיום הצוואה, ואין נפקא מינה היכן נערך החוזה (תקנה (5) 500 וכן מבקשים צו מניעה בנוגע למקרקעין שיבטיח את זכויות התובע וימנע הברחת המקרקעין (תקנה (6)) התקיימות זיקות אלו הינן מעידות על קשר ענייני, מהותי וחזק לסכסוך הנדון. אף אם לבית המשפט שיקול דעת הרי שתנאי להפעלת הסמכות הוא התקיימות הזיקות שנקבעו בתקנה 500 שמכוחן נרכשה סמכותו של בית המשפט מלכתחילה, המבטאות עקרונות של המשפט הבינלאומי בנוגע לריבונות המדינה על המקרקעין בתחומה, על היות בתי המשפט במדינה בעלי היכולת האפקטיבית לבירור הסכסוך ומתן צווים הנוגעים אליה בית המשפט בישראל הינו הפורום המתאים והטבעי ביותר לדון בתביעה לאכיפת מקרקעין הנוגעת לקרקע בישראל, בבירור הסכסוך בהיבטים טכניים ומהותיים, במתן צווים אופרטיביים לרבות צווים זמניים, במתן פסק דין יעיל ואפקטיבי לביצועו, הן לצורך רישום הזכויות על שם הנתבעים מכח צווי קיום הצוואה והן לצורך העברת הזכויות לשם התובע בכפוף לביצוע התשלום ותשלומי המיסים בין הצדדים, 104. כפי שיפורט להלן הנתבעים לא הוכיחו קיומו של פורום אחר שהינו מתאים באופן מובהק ואף לא באופן שאינו מובהק לדון סכסוך ולמעשה הזיקה היחידה עליה מצביעים הנתבעים נוגעת למקום מגורי הנתבעים. אילו זיקה זו הייתה חזות הכל הרי שלא הייתה קיים הליך של המצאה מחוץ לתחום שמעצם טיבו וטבעו נועד לתפוס סמכות בנוגע לנתבעים שמקום מגוריהם מצוי מחוץ למדינה ומכל מקום כיום חל כרסום משמעותי בשיקול הנוגע לנוחות הצדדים בבחינת שאלת הפורום הנאות לדון בתובענה. 16

17 הדין החל הינו הדין הישראלי sius) (Lex 105. לטענת הנתבעים הדין החל הינו דין מקום עריכת ההסכם בקנדה. קביעה סתמית זו הינה מוטעית מיסודה ראשית, מעיון בהסכמי האופציה עולה מפורשות כי הצדדים החילו במפורש את הדין הישראלי על הסכמי האופציה הנתבעים הצהירו במבוא לכל אחד מהסכמי האופציה כי מר יאיר בן דוד קיבל הוראה לרשום את הרכוש על שם כל אחד מהיורשים, רישום הנדרש על פי החוק הישראלי לפני כל העברה של הרכוש (להלן: "הרישום"). לאחר מכן קובעות הוראות ההסכם כי המועד למימוש הסכם האופציה לשם העברת הרכוש הינו במועד בו יבוצע הרישום בנוסף קבעו הצדדים כי בתוך 30 יום ממועד מימוש הסכמי האופציה ייחתם הסכם מכר במשרדו של עו"ד יאיר בן דוד, שהינו עו"ד ישראלי, שייצג את הנתבעים בעסקאות נשוא הסכמי האופציה, אף שלא היה נוכח במעמד החתימה בקנדה בנוסף, עו"ד יאיר בן דוד ייצג את משפחת הנתבעים המורחבת בעסקה נוספת שקדמה לחתימה על הסכמי האופציה במסגרתה, נחתם הסכם מכר ביחס למקרקעין נוסף במתחם שנית, בהתאם לכללי ברירת הדין במשפט הבינלאומי הדין החל על הסכמי האופציה הינו דין הימצאות הנכס situs) (Lex ולא דין מקום עריכת ההסכם כשממילא אין למקום החתימה בקנדה כל רלוונטיות להסכם שעניינו רכישת מקרקעין בישראל: "אין כל מחלוקת כי דין הימצא הנכס חל על קרקע, מצד אחד אין קושי לזהות את מקום הימצאה של קרקע מצד אחר קשה לתאר מצב שבו ישראל תכיר בזכות קניין בקרקע בישראל שנרכשה לפי דין זר, לדוגמא בעלות בקרקע מוסדרת שלא נגמרה ברישום. באותה מידה קשה להשלים עם החלתם של דיני המקרקעין הישראליים על קרקע זרה. לפיכך זכות קניין בקרקע תוכפף תמיד לדין מקום הימצאה של הקרקע" שלישית, כפי שיפורט בהמשך, בהיבטי מיסוי על עסקאות מקרקעין בישראל חל הדין הישראלי, ללא קשר לרצון הצדדים ו/או מקום מושבם. חוק מיסוי מקרקעין הינו בעל תחולה אקסטריטוריאלית המחילה את הדין הישראלי על הצדדים. כוונתם המשוערת של הצדדים בנוגע לפורום 112. ב"כ הנתבעים טוען כי מכלול הנסיבות מצביע באופן ברור וחד משמעי כי ציפיותיהם של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות, ככל שתידרש, הינה בפורום זר בארה"ב או בקנדה וזאת הן מנקודת מבטם הסובייקטיבית של הצדדים והן מנוגדת מבטו של האדם הסביר. הטעם לכך הוא שבהתקשרות בין הצדדים לא היה מעורב כל גורם ישראלי טענה זו חסרת בסיס ואין לקבלה ראשית, כפי שפורט לעיל מלשון ההסכם עולה מפורשות כי הצדדים התכוונו להחיל את הדין הישראלי: ההסכם נחתם בשים לב לדין הישראלי כפי שצוין בהצהרות הנתבעים והצדדים התכוונו לממשו לפי הדין הישראלי במשרדו של עו"ד יאיר בן דוד שנית, טענה זו של ב"כ הנתבעים הינה טענה כללית וסתמית שאינה מבוססת על עובדות שהרי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ואין כל ביסוס לטענה בנוגע לציפיות הנתבעים וכל כולה מבוססת על השערות לא מבוססות שלישית, טענת הנתבעים שבהתקשרות לא היה מעורב כל גורם ישראלי אינה נכונה שהרי עו"ד יאיר בן דוד היווה גורם מהותי בהסכם שנחתם בין הצדדים לשם ביצועו, שימש כעורך הדין של הנתבעים טרם החתימה על ההסכם ואף לאחר החתימה ונראה כי הוא זה שהציע את הוספת ההצהרות בהסכמים בכל הנוגע לדין הישראלי סיליה וסרשטיין פסברג, משפט בינלאומי פרטי, כרך ב' עמוד 1003.

18 רביעית, המקרקעין נשוא הסכמי האופציה, הינה "גורם" ישראלי שלא ניתן להתעלם ממנו. צדדים שעורכים הסכם הנוגע למקרקעין בישראל, יודעים היטב כי ביצוע העסקה קשורה בטבורה לדין הישראלי הן מבחינת מהותית, הן מבחינת דיני המס והן מבחינה טכנית, והם לא יכולים לחשוב, אף לא בטעות, כי סכסוך הנוגע למקרקעין יידון במדינה אחרת. ממכלול הנסיבות לעיל ניתן להסיק באופן ברור וחד משמעי כי ציפיית הצדדים הייתה כי מקום ההתדיינות, ככל שתהיה, הינה בישראל בשים לב למהות העסקה: הסכמי אופציה למכירת מקרקעין בישראל; הצהרות והתחייבויות הצדדים בהסכמי האופציה כי ביצוע העסקה יעשה בהתאם לדין הישראלי וכי לשם מימוש הסכמי האופציה פועלים הנתבעים להוצאת צווי קיום צוואה בישראל באמצעות עו"ד ישראלי; הצדדים פנו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן צווי קיום צוואה באמצעות עו"ד יאיר בן דוד לצורך ביצוע הסכמי האופציה ועניין זה אף הוצהר מפורשות בהסכמי האופציה. ולבסוף הדין החל שהינו, כמפורט לעיל דין מקום הקרקע. לאור כל האמור הרי שברור כי שהציפייה הסבירה של הצדדים ובוודאי של האדם הסביר הינה שסכסוך הנוגע להסכמי האופציה יתברר בבית משפט בישראל ולא בפורום זר אחר שאין לו כל זיקה מהותית לסכסוך. שיקולי נוחות - מקום מגורי הנתבעים והעדים 120. מקום מגורי הנתבעים בארה"ב אינו מהווה שיקול מהותי. כפי שנפסק בעידן הגלובאלי לא ניתן לייחס חשיבות רבה לשיקולי נוחות הנוגעים למקום מגורי הנתבעים ו/או העדים. שיקול זה אינו יכול להוות שיקול משמעותי כשהוא נבחן אל מול קיומן של זיקות ענייניות גם הטענה ביחס למקום מגורי העדים אינה מהווה שיקול מהותי ומכל מקום גם בעניין זה הנתבעים לא הוכיחו עדיפות לפורום הזר על פני הפורום הישראלי וכי זיקה זו נוטה באופן מובהק לטובת הנתבעים ראשית, עו"ד יאיר בן דוד, שהינו עד מרכזי והרוח החיה בפרשה מתגורר בישראל. עו"ד יאיר בן דוד, מונה על ידי הנתבעים לטפל בהוצאת צווי קיום צוואה לשם רישום הנתבעים כבעלי המקרקעין, על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את הסכמי האופציה ושמו אוזכר במפורש בהסכמי האופציה. עיקר הקשר בין התובע לנתבעים נעשה באמצעות עו"ד יאיר בן דוד ולמעשה לתובע לא היה כל קשר ישיר עם הנתבעים. עו"ד יאיר בן דוד היה זה שאמור לרשום את הזכויות על שם הנתבעים אך נמנע לעשות כן, כפי הנראה בהתאם להוראת הנתבעים, על מנת לסכל את אפשרות המימוש של הסכמי האופציה שנית, מקום מגורי התובע באנגליה והוא אף מבקר תדיר בישראל. מובן כי הפורום בישראל הוא פורום עדיף משיקולי נוחות על פני הפורום בארה"ב או בקנדה שלישית, הנתבע 2 מתגורר בקליפורניה ארה"ב מרחק של כשש שעות טיסה מניו יורק ארה"ב רביעית, כפי הנראה לא יהיה צורך בעדותם של כל הנתבעים. כך למשל לא נדרשת עדותן של כל שלושת הנתבעות 4-6, שהינן אחיות, ואפשר להסתפק בעדות אחת מהן ובפרט לאור העובדה שכל הקשר בין התובע לנתבעים נעשה בעיקר באמצעות עו"ד יאיר בן דוד ובמידה פחותה עם עו"ד ג'ורג' קזאם חמישית, הגעה לישראל מארה"ב אינה עניין מסובך ו/או מורכב ואינו מעורר קושי מיוחד מבחינה טכנית. סביר להניח כי חלק מהנתבעים אף מגיע מעת לעת לישראל. לא יהיה קושי לקבוע מספר ימים מוגדר לשמיעת הוכחות בתיק במהלכן יישמעו עדויות הצדדים ומשכך הגעה למתן עדות מניו יורק לישראל אינה מהווה הכבדה על הצדדים במאה העשרים ואחת. 18